יקימוביץ' נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ ואח'

פסק דין

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל (הגב' ברלינר- לוי מיכל), מיום 11.8.13, בתיק מס' 02-28863-07-6, במסגרתה הוכרז המבקש כחייב מוגבל באמצעים בכפוף להפקדת תשלום ראשוני בסך של 1,500 ₪ ונקבע לו צו חיוב בתשלומים חודשי על סך 250 ₪ החל מיום 30.9.13 ועד לחודש 12/13, והחל מחודש 1/14 סך של 700 ₪.

ביום 11.8.13 הגיש המבקש בקשה להכרזתו כחייב מוגבל באמצעים ולאיחוד תיקיו.

המבקש ציין בבקשתו את נסיבותיו האישיות ומצבו הכלכלי וכן הגיש פירוט הוצאותיו והציע תשלום חודשי בסך של 100 ₪.

בהחלטתה מיום 11.8.13, ההחלטה נשוא בקשת הערעור שבפני, קבעה הרשמת הנכבדה כאמור כי על המבקש להפקיד תשלום ראשוני בסך של 1,500 ₪ תוך 15 ימים ממועד ההחלטה וכן נקבע לו צו תשלומים מדורג, סך של 250 ₪ החל מיום 30.9.13 ובכל 30 לחודש שלאחריו עד לחודש 12/13.

עוד נקבע כי החל מחודש 1/14 יעמוד צו התשלומים על סך של 700 ₪.

בהחלטה נקבע כי כנגד המבקש תלויים ועומדים 3 תיקי הוצאה לפועל בסכום כולל של 32,012 ₪. המבקש יליד 1987 רווק ללא ילדים. המבקש אסיר בכלא "חרמון" ועוסק בעבודות הכלא. הכנסתו המוצהרת של המבקש הנה בסך כולל של 600 ₪ לחודש. הוצאותיו המוצהרות בסך של 500 ₪ לחודש וכוללות: טלפון- 100 ₪ וכלכלה- 400 ₪. אין בבעלות המבקש רכב פרטי, הוא חסר רכוש ואינו מנהל חשבון בנק. המבקש עתיד להשתחרר מהכלא ביום 29.9.13. המבקש לא שילם את התשלום החודשי אשר הוטל עליו, בתיק ההוצאה לפועל, במסגרתו הוגשה הבקשה להכרזתו כחייב מוגבל באמצעים ומשכך יצר פיגורים. למעשה לא שילם המבקש מאז פתיחת תיק ההוצאה לפועל כנגדו ועד להגשת הבקשה, דבר על חשבון החוב, עובדה שניתן לה ביטוי בקביעת התשלום הראשוני. הרשמת הנכבדה קבעה למבקש צו מדורג על מנת לאפשר למבקש להשתלב במעגל העבודה עם שחרורו מהכלא.

בבקשה אשר בפני טוען המבקש כי הוא אסיר החל מיום 9.5.11 והכנסתו, כולל תמיכת ההורים, עומדת על סך של 600 ₪ ואין לו מקור הכנסה אחר. לטענתו, החלטת הרשמת הנכבדה לא מנומקת וניתנה מבלי להתייחס לעובדה כי הוא שוהה בכלא והכנסתו מוגבלת. לטענתו, צו התשלומים שנקבע לו מופרז. המבקש מציין כי בנוסף לחובותיו בשלושה תיקי הוצאה לפועל המסתכמים בסך של 31,300 ₪, קיימים לו חובות נוספים בסכומים גבוהים למרכז לגביית קנסות ולגובים נוספים אשר גבייתם מתבצעת באמצעות פקודת המיסים ולא לפי חוק ההוצאה לפועל וכי זו הבקשה הראשונה אותה הוא מגיש להכרזתו כחייב מוגבל. המבקש טוען כי אין בבעלותו כל נכס, רכב וחשבון בנק, אין לו רשיון נהיגה, חסכונות, קרנות או כל מקור פרנסה אחר. לטענתו יש לו כוונות רציניות להתחיל דרך חדשה ולנהל חיים נורמטיביים לאחר שחרורו מהכלא. בכוונתו לעשות לפרנסתו ולהסדיר חובותיו. לטענת המבקש, הסך אותו הוא משתכר אינו מספיק אף לצרכיו האישים הכלא. לטענתו, הוא אינו יכול לעמוד בתשלום הראשוני או בצו התשלומים ומציע לשלם סך של 100 ₪ בלבד. המבקש טוען כי צו התשלומים המדורג שנקבע לו לא לקח בחשבון כי ייתכן שלא יצליח למצוא עבודה מיד לאחר השחרור מהכלא. לטענת המבקש, הרשמת הנכבדה התעלמה מתכלית חוק ההוצאה לפועל אשר באה מחד להגן על קניינם של נושים ומאידך להגן על כבוד האדם וחירותו. לטענתו, ראוי כי הרשמת הנכבדה תבחן מחדש את מצבו הכלכלי כמה חודשים לאחר שחרורו מהכלא.

דיון :

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, אני דוחה אותה אף בלא צורך בתשובת המשיבה כפי שיפורט להלן.

מעיון בהחלטה נשוא בקשת ערעור זו, עולה כי זו ניתנה לאחר שהרשמת הנכבדה עיינה במסמכים אשר הוגשו לעיונה, החלטתה סבירה, היא לקחה בחשבון את נתוניו של המבקש, ואין מקום להתערב בה.

באשר לגובה צווי החיוב בתשלומים, נקבע לא אחת כי התערבותה של ערכאת הערעור בקביעת גובהו של צו החיוב בתשלומים, תהא מצומצמת ותעשה במשורה, זאת נוכח העובדה כי רשם הוצאה לפועל הוא האחראי על בחינת יכולת הפרעון של החייב בהתאם לנסיבותיו והמופקד על עריכת חקירת היכולת בעניינו.

ראה בעניין זה בר"ע 1071/03 דרור גולן נ. בנק לאומי לישראל בע"מ (ניתנה ביום 2/2/03)

רע"א 7195/09 ציון קרטה נ. פרקליטות מחוז חיפה ואח' דינים עליון 2009(118) 1423)

וכן האמור ברע"צ 35723-04-12 לוסב נ. שטרוך (ניתן ביום 30/4/12).

עיון בבקשה שבפני מעלה כי אין בה כל חידוש מהותי אשר לא היה בפני הרשמת עובר למתן החלטתה בעניינה של המבקשת. לאור נתוניו של המבקש והעובדה כי מאז מסירת האזהרה בתיק זה הוא לא שילם מאום על חשבון החוב ויצר פיגורים, התשלום הראשוני וצו התשלומים שנקבע למבקש סבירים. באשר לתשלום הראשוני, הובהר למבקש כי תשלום זה הנו תנאי לפתיחת תיק האיחוד והוא מהווה תשלום, חלקי ביותר, על חשבון הפיגורים שיצר בתיק. הרשמת הנכבדה אף הלכה לקראת המבקש, כאשר קבעה לו צו תשלומים מדורג, על מנת לאפשר לו להשתלב במעגל העבודה לאחר השחרור ולאור גילו הצעיר של המבקש ונתוניו, רווק ללא ילדים, ללא מניעה בריאותית או אחרת לצאת לעבודה, אין כל מניעה מצידו למצוא מקור פרנסה מיד לאחר השחרור מהכלא.

לאור האמור לעיל, אני מוצאת כי החלטת הרשמת הנכבדה מצויה במתחם הסבירות, ואין כל מקום להתערב בה בכל הנוגע לגובה התשלום הראשוני אשר נקבע ואף לא בגובה צו החיוב החודשי אשר נקבע.

יחד עם זאת ומאחר והמבקש עתיד להשתחרר מהכלא ביום 29.9.13 אני מאריכה את מועד ביצוע התשלום הראשוני עד ליום 30.10.13.

המועד לתשלום צו החיוב החודשי , נדחה אף הוא בהתאם.

סוף דבר,